שיאצו, על פי ההגדרה היא שיטת טיפול המתבססת על מגע ללא מכשור. גישת טיפול זו מוכרת בעולם הרחב ומתבססת על טכניקות טיפול מגוונות. במקומות שונים לימודי שיאצו בארץ ובעולם מתבססים על קבלת הידע ממורה כריזמטי או רוחני שמעביר אותה במסורת ארוכת שנים ממוריו הקודמים, אך בישראל התפתחה גם הגישה ששילוב הידע של מורים שונים יכול לתת מענה מתאים יותר למטופל אשר צרכיו לא רק שונים מאילו של מטופלים אחרים, אלא לעתים, גם בחלקים שונים של גופו.

השיטה בטיפול שיאצו מתבססת על העקרונות הבאים:

שלב א – טיפול שיאצו: קבלת המטופל

שלב זה מבוצע לאחר השיחה המקדימה הכוללת אבחון ובירור צרכי המטופל ומגבלותיו. בשלב זה המטופל עובר מעולם היום יום אל חווית טיפול שיאצו. שלב זה כולל בגד שונה, כיבוי טלפון נייד והתרגעות על מזרון הטיפולים. אמנם מדובר בסממנים חיצוניים, אך אילו חיוניים כדי לבצע את המעבר ממקום בו המוח עוסק בטרדות היום אל המקום בו הוא יכול להתרפות ולהירגע.

שלב ב – שלב המגע הראשוני

בטיפול שיאצו, המטפל יוצר קשר לא מילולי עם המטופל דרך מגע יד. המגע לא רק בוחן את צרכי המטופל אלא מאפשר לו להסתגל לתחושת לחץ השיאצו של ידיים אחרות. שלב זה ממשיך את שלב המעבר הראשוני וכולל וידוא נוחות המטופל: האם נוח למטופל על המזרון? האם הוא זקוק לכרית תמיכה? האם גופו חמים או שדורש כיסוי?

שלב ג – שילוב אווירה בטיפולי שיאצו

מוזיקת רקע, המתאימה לטעמו של המטופל ממסכת רעשים חיצוניים ומסייעת למטופל לסלק מחשבות טורדניות. כך היא תורמת לאווירה שקטה. נר דולק, שמן אתרי, עציץ וקליניקה לבנה ואסתטית אמנם אינם משפיעים על איכותם של טיפולי שיאצו, אך תורמים לאווירה. אווירה זו מסייעת למטופל להרפות את גופו, להתרגע ולהתמקד בטיפול הצפוי לו.

שלב ד – מהלך הטיפול

טיפולי שיאצו כוללים תנועה זורמת של המטפל והיעדר קפיצות שהיו גורמות לאי-נוחות למטופל ומבזבזות אנרגיה למטפל. הלחיצות מותאמות לצרכי המטופל ולמיקום ערוץ הצ’י (אנרגיה) שלו. חשוב שהמטופל יחווה את נוחות המטפל, את קלילות התנועה שלו ואת הזרימה הנותנת לו תחושה שהוא נמצא בכל מקום ובכל זמן. בכל רגע נתון בעת טיפול שיאצו, קיימת אינטראקציה הדדית, שיחה לא מילולית אשר הופכת את השיאצו לחוויה פיזית ורוחנית.

שלב ה – מקצב הטיפול

בטיפולי שיאצו, ניתן לתאר את האינטראקציה בין המטפל למטופל כסוג של מחול או יוגה בשניים, כאשר המטפל קשוב לנשימה ולתגובת הגוף של המטופל. לכל לחיצה יש פעימה משלה. היא תהיה בעלת קצב כניסה ויציאה גלי ותחפוף את קצב הנשימה, הכיווץ וההרפיה של הצד המקבל. נשימות המטפל תואמות את מקצב הטיפול ויוצרות יחד עימו מעין טאי צ’י מעגלי, או כפי שהגדרנו זאת לעיל – שיאצו הוא מחול בשניים.

שלב ו – מסלול הלחיצות – טיפול שיאצו

קיימות גישות שונות לגבי מסלול הלחיצות בטיפולי שיאצו. יש כאילו שילחצו לפי מסלול זרימת ערוצי הצ’י – המרידיאנים. ויש שילחצו לפי אזורי גוף. יש שיעבדו ברוטינה קבועה, היא הקטה בעוד שאחרים “יזרמו” כפי שגוף המטופל ישדר. כל שיטות הטיפול ראויות ונאותות ויש להתאים אותן לצרכים של המטופל הן מבחינה רפואית (על פי האבחנה) והן מבחינת הצרכים הנוכחיים (בקשות הגוף). המטפל קשוב לגוף המטופל ולנשימתו ולעתים ישנה את מהלך טיפול השיאצו בהתאם לשינויים המתהווים תוך כדי הדינאמיקה בין השניים.

שלב ז – סיום הטיפול

גם סיומו של טיפול שיאצו הוא צעד המותאם אישית למטופל. מטופל עייף שיעדיף להתעורר לעיסוקי היום יכול לקבל סיום דינאמי יותר ולעתים אפילו “פינוק מסיים בישיבה” בעוד שאנשים שקשה להם להירגע יקבלו מגע על הפנים, הצוואר והראש וישקעו לתוך שקט פנימי. לעתים ניתן לשלב דמיון מודרך בתהליך הטיפולי או הנחיות להרפיה כחלק מהמעבר מעולם ההרפיה אל עולם המעשה. אחת היא מה הדרך הנבחרת, סיום הטיפול הוא גם סגירת המעגל הטיפולי, דבר המאפשר למטופל לחזור לשגרה באופן הדרגתי ולמטפל להתכונן לטיפול השיאצו הבא.

לא מצאתם מספיק מטפלים? חפשו לפי אזור ותמצאו שלל מטפלים